ממליץ מאוד לעבוד ככה זה מאוד מקובל אצל הרבה טכנאים שעושים גם מיקס וגם מאסטר לאותו הפרויקט 

היתרונות לעבוד במצב 'מאסטר' על המיקס:

1- אתה מקבל את הצבע של המאסטר תוכדי העבודה על המיקס (גם מבחינת מה שקורה לטרנזיאנט של המיקס וגם והפאנצ'יות והצבע של הלימיטר) דבר שמביא אותך לקבל החלטות נכונות ומדוייקות יותר במהלך המיקס 

2- הבלאנסים של המיקס נכנסים לתוך הלימיטר וזה עוזר לך מבחינה דינמית להגיע לאיזונים בין הגרופים השונים ולשמוע כבר איך הלימיטר יגיב ואיך המיקס נשמע במצב

 מעוך יותר, כך שהקמפרוסים של המיקס ישתלבו ביחד עם הלימיטר ודברים יהיו בבלאנס הרבה יותר מדוייק אחרי המאסטר. (לדוג' הקיק + בס עם השירה והצדדים של המיד הבלאנס של הגבוהים במיקס).

3- במצב 'מאסטר' קל יותר לשלוט בתמונת הסטריאו ולאזן את הבלאנסים בין האמצע לצדדים של המיקס.

ממה צריך להזהר ומה לא לעשות כשעובדים ככה:

1- אם אתה לא הולך למאסטר את הקטע בעצמך לא מומלץ לעבוד ככה כי ברגע שתסגור את הלימיטר כל המיקס יזוז וישתנה

2- אם אתה לא מרגיש שאתה מספיק שומע כמו שצריך ושולט בשיטת עבודה כזאת כשהכל מעוך יותר ולחוץ יותר זה עלול רק לבלבל ולהעמיס לך על האוזן וכך ההחלטות שתקבל במיקס יהיו פחות מוצלחות

3- ברגע שסידרת את הלימיטר והצ'יין של המאסטר (ועבדת איתו על המיקס) אל תגע או תשנה אח"כ בצורה קיצונית את הכלים והפרמטרים כי זה עלול לשנות את המיקס ולהכניס אותך לבלאגן בשלבים מאוחרים. אתה צריך להינעל על זה בהתחלה ולרוץ עם זה עד הסוף. שינויים עדיף לעשות במיקס אם צריך בהמשך.

לסיכום מדובר בשיטת עבודה מאוד יעילה ומקובלת אבל היא דורשת ניסיון וביטחון ככה שהיא לא תמיד מתאימה לכל אחד.

בכל אופן ממליץ לכם כן להתנסות ולעבוד ככה ולראות לאן זה לוקח את המיקסים שלכם – אין מה להפסיד אף פעם